אייל גולסה לא יצר תקדים, השבוע. לא חסרים שחקני כדורגל - לאו דווקא מהביצה המקומית שלנו - שסיכמו בחשאי חוזים והסכמים למינהם עם קבוצות אחרות ברחבי הפלנטה.
אלון מזרחי, כדוגמה ישראלית, עזב את מכבי חיפה באמצע קמפיין אירופאי ( גביע המחזיקות ) לטובת ניס, קבוצת תחתית מהליגה הצרפתית, דאז.
אלא שהמעבר של אלון מזרחי ודומיו לקבוצות אחרות, שנעשה בבהילות ובחיפזון (יש שיגידו מתוך תאוות בצע, התקדמות מקצועית גרידא או אפילו בריחה מהמציאות הישראלית), לא משתווה ל-"תיק גולסה".
בשנת 2008 הגיע אייל גולסה ואחיו, אוראל, כעסקת חבילה למועדון הכדורגל מכבי חיפה בסכום המוערך בכ- 1.5 מיליון שקל - עסקה חסרת תקדים לשחקן נוער שעוד לא מלאו לו 18. הסכום הזה, בלבד, יכול לרמוז על הכוונה של המועדון בנוגע לעתיד השחקן הצעיר והכישרוני הזה.
אלא שחיפה לא הסתפקה בזאת. יענקל'ה שחר לקח את משפחת גולסה כפרויקט אישי. הוא רכש להם דירה בנתניה וכמובן, דאג לצייד את הילד במכונית אישית מתנת המועדון. את הלימודים גולסה אמור לסיים בעיר חיפה, גם זאת לאחר סידורים של המועדון הירוק.
גולסה הפך מהר מאוד מ"טאלנט" לשחקן חשוב בהרכב של הקבוצה, כבר בגיל כה צעיר. הוא הצטיין בכמה וכמה משחקים, התחבר עם הקפטן, יניב קטן, ויש שניבאו לו את הכינוי "יוסי בניון הבא". המשחקים הטובים בהרכב גרמו לו לתקוע יתד גם העונה הזו וליטול חלק בקמפיין של ליגת האלופות של אירופה, הליגה הטובה בעולם. אלא שהשחיקה, העומס, הצפיפות בין המשחקים, והפיזיות תפסו את הילד לא מוכן. גולסה אמנם תפס מקום של קבע בליגה והתרגל למשחקים המקומיים, אך הקמפיין האירופאי העמיס עליו והזכיר לו שהוא עדיין שחקן צעיר שלא בנוי למעמסה כזאת.
גולסה הושבת לחודש וחצי ובחיפה לא השלימו עם הגזירה. הצוות הרפואי של המועדון מיהר לשלוח את גולסה לבדיקות וטיפולים יקרים ויוקרתיים באיטליה ובגרמניה - הכל על מנת להקל על הילד, על הפוטנציאל הענק שצומח לנו כאן, מתחת לאף.
והנה הגיע השבוע, ואחרי כל מה שעשה בשבילו מועדון הכדורגל של מכבי חיפה - טיפח, הכשיר את הקרקע והכין את התשתית -השחקן ירק לירוקים בפנים, ברח בחשאי לאיטליה וחתם על חוזה עם לאציו, המועדון האיטלקי.
נעזוב לרגע את השאלה המתבקשת - איך אפשר לעשות מעשה כזה למקום שבנה אותך, הכין אותך לעולם שבו תבלה כמה שנים טובות, טיפח והשקיע בך מיליוני שקלים ומעל הכל, העניק לך אהבה ללא גבולות (בעיקר הקהל הירוק) ונתרכז בנתונים היבשים ובשני מישורים.
האחד - מועדון הכדורגל של לאציו הוא מועדון שנמצא בהתדרדרות תמידית מאז שנת 2000, אז שיחקו שם כוכבים עולמיים כדוגמת: חואן ורון, הרנן קרספו, כריסטיאן ויירי, אלסנדרו נסטה, רוברטו מאנצ'יני, חורחה לופז, אנג'לו פרוצי, פאבל נדבד, יאפ סתאם ועוד רבים וטובים, היום לאציו היא קבוצת אמצע-תחתית בליגה איטלקית, שעדיין גוררת אחריה קריסה כלכלית וחובות עצומים ומנסה בכל עונה להפתיע ולנסות לזכות בגביע האיטלקי, לכל היותר.
שנית, לאציו היא קבוצה שמזוהה יותר מכל קבוצה אחרת בעולם עם הפאשיזם האיטלקי. אוהדיה הם ברובם אנשים עם אידיאולוגיה לאומנית - איטלקית. המעבר של גולסה, עוד לפני שסוכם, כבר העלה את רף העצבים של האוהדים ורובם אף הצטרפו באתר "פייסבוק" לקבוצת נאצה, שבין היתר קוראת לגולסה לחזור לישראל.
אז מה בער כל כך לאייל גולסה להגיע לאירופה כבר העונה - האם השירות הצה"לי רדף אותו בחלומותיו ואיים לפגוע בקריירה הפוטנציאלית שלו?
גולסה יכל להתייעץ עם אייל ברקוביץ' חיים רביבו, יוסי בניון ושחקנים גדולים אחרים שהתחילו את הקריירה שלהם טיפה אחרי גיל 17.
האם תאוות הבצע והתהילה שעלתה לילד לראש, במיוחד לאחר קמפיין ליגת האלופות, הם אלו שנתנו לו את זריקת המרץ לטוס ולעשות את הטעות הטירונית הזאת?
לא משנה מה תהיה התשובה - אייל גולסה צריך להגיד, שוב, תודה, ליענקל'ה שחר על שסלח לו והחזיר אותו לחיק משפחתו מהגולה הקרה והלא ברורה.
לאייל גולסה מצפה עבודה רבה מאוד. קשה להגיע למעמד שאליו אכן הגיע גולסה כשחקן בוגר בארץ - זה בטוח. קל מאוד לזרוק את זה לעזאזל. אייל גולסה צריך מהיום לבנות את הקריירה שלו מאפס.
מכבי חיפה צריכה לקנוס את השחקן ולהוריד אותו לקבוצת הנוער, לפחות עד לסיום העונה. המהלך הזה ייצור הרתעה בקרב כל השחקנים הצעירים שעתידם לפניהם וילמד כל טירון מה כדאי ומה לא, למי להקשיב (למועדון גדול ומסודר בקנה מידה אירופאי) ולמי לא (אח צעיר שמנסה לפרוץ לכותרות בכח ולעשות כמה שיותר כסף).
נכון, למהלך שגולסה ביצע השבוע, היו שותפים יותר יועצים וספינולוגים מאשר בחדר ראש הממשלה לפני פריצת מלחמה, אך מצופה משחקן מקצועי ובוגר, שכבר הספיק לזכות באליפות ליגה ולשחק בליגת האלופות ואפילו לפני זאת, כאדם מן המניין, קצת הכרת תודה וכבוד כלפיי המועדון שגילה אותך לעולם והשקיע בך רבות.
ויש בסיפור הזה, איך לא, מבוכה תקשורתית -ישראלית. עיתון "ידיעות אחרונות" והכתב המהולל, אמיר אפרת, כמו גם אתר "וואן" יצאו בהכרזה ובכותרות ענק על כך ש"הילד עשה בית ספר ליעקב שחר".
אנשי המועדון הירוק ובראשו, יענקלה' שחר, כמו מועדון גדול באירופה - בעצם, לא כמו - הכריזו על שתיקה, עד שהנושא ייבדק. בין לבין הקבוצה המשיכה לנצח בליגה ולאחר מכן, התפנו אנשי המועדון בכדי להכריז: "אייל גולסה שחקן של מכבי חיפה".
התקשורת רצתה עוד - המועדון הסתפק בזאת.
והנה כי טוב! הילד חזר עם הזנב בין הרגליים כבר ביום שישי האחרון, מלווה ביועצו האישי ובסכונו "המקצועי", האח הגדול, שנראה מושפל, בדיוק כפי שהוא צריך להיראות. גם גולסה, עם חיוך מביך, העדיף שלא לדבר - ובכן בשביל שניהם זה עדיף כרגע.
יעקב שחר הוכיח לעולם הכדורגל הישראלי, שוב, מי הוא הבוס האמיתי, מי הוא "מר כדורגל" בארץ.
שתיקתו של אמיר אפרת הייתה רועמת ומביכה (הטור שלו ביום ראשון היה עוד יותר מביך - הפעם האשים את אחיו של גולסה. בוקר טוב!), אתר האופנה והריכלות, "וואן", איך לא, התהפך כמו סטייק טוב במחבת ורק מועדון מכבי חיפה שיחרר תגובה שקטה, צנועה, מכובדת והושיט ידו לשלום.
כזו היא אימפריה, ככה מתנהל מועדון הכדורגל הטוב בארץ וכך זוכים בתואר הקבוצה של המדינה.
ולמי שתהה האם יש קשר ישיר בין אלו (וכמו כן, "תיק גולסה" באופן ספציפי) לזכייה בתארים ובהישגיות, אז כן. בוקר טוב!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה