הוא ניסה להיזכר כיצד היו נוהגים השחקנים, שראה בטלויזיה או בצידי המגרש, להתראיין.
זה לא עזר. למרות שניסה להישאר כמה שיותר רגוע וקר רוח, השפתיים רעדו והעיניים החלו לדמוע. התמונות הציפו את עיניו פעם אחר פעם..
הוא קיבל את ההזדמנות כשאחד השחקנים הטובים בקבוצה נפצע - לא, הוא לא שמח על כך, אבל גם אין צורך להתחסד – ונזרק למים העמוקים של האוקיינוס. חוקי הטבע ברורים לכל – אם אתה תלמד לשחות, לא תטבע. והוא שחה. פרפר, חזה, גב. שחה להנאתו כמו דג במים.
כן, הוא חיכה להזדמנות. חיכה כמו נמר שמחכה לטרף. זה טבעי לגמרי. הנמר הזקן יצא לצוד ולא חזר, ספק אם יחזור גם. עליו הוטלה המשימה לדאוג למשפחה. צריך המון סבלנות בציד. לחכות שהטרף יתקרב, יעשה צעד אחד לא נכון, יסתכל לצד הלא נכון, יפנה לרגע את הגב.
וזה הגיע. לפני שהטרף הבין מה קרה, הנמר הצעיר כבר סיים את הארוחה.
והיום, לא זאת בלבד, אלא שהוא מקבל גם קינוח. שער ראשון בקבוצה! הוא נמצא בחלום, ללא ספק.
13 מחזורים לאחר מכן.
מאז הראיון, מאז אותו שער בכורה, הוא פתח בכל 13 המשחקים של הקבוצה. ושיחק טוב. הוא נתן את הנשמה, הוא לא הפסיק לרוץ, קדימה-אחורה, על הקו. בין היתר ניפק גם 3 בישולים.
הוא אוהב את המועדון הזה. הוא יעשה הכל על המגרש, הכל על מנת שהקבוצה תצליח. הדמעות שהציפו אותו במחזור ההוא, לא דמעות שליש היו כי אם דמעות שמחה, הן אלו שהסגירו את אהבתו ואת הכבוד שהוא רוחש למועדון ובעיקר לאוהדים. הוא משחק בשביל השילוש הקדוש - בשביל הסמל, בשביל החולצה הירוקה, בשביל האוהדים.
ובנתיים, הנמר הזקן חוזר לאיטו, מדדה. אותו נמר שנעלם בציד האחרון ובשל כך שלחו את הנמר הצעיר לצוד בשביל המשפחה. מסתבר שנפצע קשה, הוא בעצמו לא האמין שיחזור לעונת הציד הנוכחית, אבל התברר לו שהוא חזק, יותר חזק ממה שנדמה לו. וכן, לפני שיעבור לעולם הבא, הוא רוצה עוד קצת זמן איכות עם המשפחה. הנמר הצעיר צריך לחזור למעמדו הקודם בצל.
האם השחקן הצעיר יזעיף פנים לנוכח ההתפתחויות האחרונות? האם ייתן פייט לשחקן הותיק? שמא הנמר הצעיר ימרוד בזקן השבט? יסתכן במלחמת אחים למען הכתר?
הסיפור שלנו עדיין לא גמור. אבל את התשובה, כל האוהדים הירוקים יודעים היטב.
השחקן הצעיר, או הנמר הצעיר – אם תרצו להמשיך את המשל – ירכין את ראשו, יאמר תודה על ההזדמנות וישוב למקומו, ביודעין שהזמן שלו עוד יגיע. הקביעות תתקבל בעונה הבאה. עונת הציד הבאה.
וזה מה שמאפיין את מועדון הכדורגל של מכבי חיפה העונה. המשפחתיות, חוסר האגו, אחד בשביל כולם, כולם בשביל אחד. התלכיד הקבוצתי, הרוח החברתית במועדון. החיוכים באימונים, הרעב, ההתמדה, הדביקות במטרה. "אין סכין מתחדדת – אלא בירך של חברתה."
השחקן הצעיר מהסיפור הוא, כמובן, טאלב טוואטחה ומי שמככב בתור השחקן הותיק, הפצוע, הוא פיטר מסיללה. טוואטחה קיבל את המושכות ולא נפל מהסוס. הוא סיפק את הסחורה, הוא נלחם, הפתיע ביכולתו הטובה וכעת, הוא צריך לפנות את מקומו למסיללה, שחזר מפציעה קשה. זה לא יקרה במשחק הבא, אולי גם לא לאחריו, אבל בעוד שני מחזורים, מסיללה הוא זה שיקבל את חולצת ההרכב הראשונה, שניה לפני מעבר לאחת הליגות הטובות בעולם.
טוואטחה מקבל את זה. הוא יודע שבעונה הבאה הוא ישוב להרכב, הפעם בתור שחקן ראשון בהרכב. אין פרצופים, אין אגו, אין "מגיע לי". מקצוענות נטו.
באותו נושא אפשר להכניס גם את עלי עותמאן, שישב על הספסל המון מחזורים וכשעלה, נתן מלחמה ונשמה בדיוק כפי שמצפים ממנו. אפילו הקפטן, יניב קטן, הוריד מהאגו האישי והצהיר לפני כמה זמן שהוא טעה כשכפה את עצמו על הקבוצה בזמן שהיה פצוע.
הסיפורים האלו הם - הם מה שעושים את מכבי חיפה, כנראה, לפייבוריטית במאבק על האליפות. משחק אפשר להפסיד, ושבוע לאחר מכן לנצח. לעומת זאת, אם ההתנהלות הארגונית והמקצועית רקובה, קשה מאוד עד בלתי אפשרי לתקן זאת. במועדון גדול צריך סדר משמעתי, רוטציה בריאה, שיתופיות. את הריכוזיות תשאירו בעולם הקפיטליסטי שבחוץ.
למרות הפציעות הרבות, חסרות התקדים בכמותן, במכבי חיפה לא הפכו לאסקופה נדרסת ושמרו על מקומם בטופ של הטבלה, שימרו את הרמה ואת הרוח החברתית הטובה. כמו שנאמר - "לא נתן למו מכשול".
את הקרדיט יש לנתב כמובן, בעיקר, למאמן, אלישע לוי שעושה העונה עבודה פשוט מדהימה לנוכח התקלות שהקבוצה סופגת.
לאור ההתנהלות האדומה בת"א, בה "אין הצר שווה בנזק המלך" וכל שחקן כבר עם רגל וחצי על המטוס ושום מילה על הבלאגן בהנהלה), השחקנים בחיפה נשארים על הקרקע ומראים לויאליות למועדון. הצניעות והאופי החזק, הם אלו שממקדים את הקבוצה והמועדון במטרה ולא נותנים להרפות ממנה את העיניים ולו לרגע. אולי הקבוצה לא משחקת מבריק, אבל כל שחקן שעולה על המגרש נלחם בשביל החולצה, בשביל הסמל, בשביל האוהדים. השילוש הקדוש. ואת זה, האוהדים רואים ומעריכים. זה, רבותיי, אמות הספים של המועדון הירוק, ותתפלאו – התכונות הללו גם מביאות נקודות, המון נקודות.
"מכשולים הם הדברים המפחידים שאתם רואים, בזמן שאתם מסירים את העיניים מהמטרה שלכם."
